בין האנשים הסובלים מדלקת פרקים ניתן למצוא כאלה שמצבם קל יחסית ולעומתם – אחרים שמצבם הבריאותי קשה הרבה יותר. חלק מהחולים מגיבים היטב לתרופות ובכך מצבם מתאפיין ביציבות ואף בשיפור בעוד שאחרים אינם מגיבים באופן המצופה ומצבם מחמיר והולך.

בשל השונות הרבה המאפיינת את החולים השונים שחולים בדלקת פרקים (שהינה למעשה שם כולל לסוגים שונים של מחלות ומצבים רפואיים) ישנם חולים המוגדרים כנכים ויש שאפילו מוגדרים כנכים קשים. להגדרה בתור אדם נכה יש משמעות שונות ומגוונות.

• ראשית, קיימת השפעה פסיכולוגית על החולה עצמו. תהליך ההכרה של אדם במחלתו ובהיותו נכה הם תנאי חשוב בתהליך השיקום הפיסי והנפשי.
• שנית, קיימת ההשפעה החברתית, המתלווה לכל תיוג של אדם כנכה.
• שלישית, ישנה המשמעות הפיננסית הנובעת מקבלת קצבאות נכות.
• רביעית, ישנה משמעות של קבלת הטבות שונות מטעם רשויות ומוסדות שונים.

מהם אחוזי זכות?

אחוזי נכות במובנם החוקי נקבעים על פי קריטריונים שונים שמצויים בידי המוסד לביטוח לאומי. על פי הקריטריונים הללו, לכל מצב רפואי או נפשי ידועים ישנה השפעה ישירה על אחוז הנכות הנגזר מהם.

על פי תקנות הביטוח הלאומי ועל פי מבחנים שונים, גם ליקויים וגם מחלות שונות הינם בעלי השפעה על אחוזי הנכות שיקבעו מומחי המוסד. בהתאם לאחוזי הנכות יוחלט האם החולה יהיה זכאי לזכויות שונות ולתגמולים שונים, הן מטעם הביטוח הלאומי והן מטעם גורמים נוספים.

נכות רפואית ונכות תעסוקתית

אחרי שראינו באופן כללי מהם אחוזי נכות, עלינו לציין שהתמונה סבוכה אף יותר. למעשה, אחוזי הנכות שעליהם דיברנו קודם לכן הם אחוזי נכות רפואית. על מנת שניתן יהיה לממש זכויות שונות תיבדק לרוב, במיוחד כאשר מדובר על חולים בגיל העבודה, גם הפגיעה בכושר ההשתכרות, פגיעה שמכונה "דרגת אי כושר". כדי לפשט את הדברים נאמר שהדבר שקול לנכות תעסוקתית.

חשוב לומר שבהחלט יתכן מצב שבו אדם אחד יוגדר כנכה קשה מבחינה רפואית אך מבחינת נכות תעסוקתית מצבו יהיה קל יותר מאשר חולה אחר, שמצבו שמבחינת אחוזי הנכות הרפואית יהיה דומה.

אחוזי נכות מצטברים

כאשר מדובר על חולים בדלקת מפרקים, השפעה מרכזית על דרגת הנכות תהייה רמת הקשיון שמאפיין את הדלקת. כאשר הנוקשות וההגבלה בתנועה משמעותיים יותר, גם גדל הסיכוי שהדבר ישפיע על אחוזי הנכות.

נקודה חשובה שראויה לציון היא העובדה שאחוזי נכות הם מצטברים. כך, כאשר אדם סובל מדלקת במספר רב יותר של מפרקים, כך הוא יהיה זכאי לנכות גבוה יותר באחוזים. נקודה נוספת שראוי לדעת היא שאדם הסובל מכמה ליקויים שונים, ובהם גם כאלה שאינם קשורים לליקוי הראשי, כולם יובאו בחשבון לעניין קביעת אחוזי הנכות.

סמכותה של וועדה

למרות שלכאורה קביעת אחוזי הנכות הינה עניין אובייקטיבי, שתלוי בקריטריונים קבועים וידועים מראש, הרי שבפועל המצב רחוק מכך. את אחוזי הנכות תקבע וועדה רפואית, שמתכנסת במיוחד לצורך מטרה זו. הוועדה רשאית לבדוק את הנפגע, לדרוש לקבל לידה מסמכים שונים ועוד.

המוסד לביטוח לאומי יכול, במקרים מסוימים, לאפשר התכנסותה של וועדה רפואית גם ללא נוכחותו של החולה. דבר זה נעשה במקרים חריגים בלבד. במקביל, המוסד רואה בחומרה מצבים שבהם אדם לא התייצב לוועדה ללא מתן הסבר המניח את הדעת.

במידה ודבר זה אירע יותר מפעם אחת, עלול החולה להידרש ולשלם הוצאות שונות. לסיום, יש להדגיש שגם החלטת הוועדה איננה סוף פסוק. במידה והחולה אינו מסכים עם החלטת הוועדה, ניתן בהחלט להגיש ערעור.