באופן עקרוני על פניו אין קשר בין דלקת מפרקים לבין חיסון פוליו. עם זאת, בראייה מעמיקה ישנו קשר בין השניים, בדגש על חולים בדלקת מפרקים שנמצאים במשטר של טיפולים שמטרתם לדכא את מערכת החיסון.

מהי מחלת הפוליו?

פוליו, שיתוק ילדים או פוליומייליטיס היא מחלה שתוקפת את מערכת העצבים ומועברת על ידי נגיף בשם פוליו. המחלה מועברת מאדם שנושא את הנגיף לאדם בריא בעיקר על ידי מגע בין הצואה של האדם החולה לפיו של האדם הבריא.

בתשעים אחוז מכלל המקרים של ההידבקות בפוליו החולה לא יסבול מאף תסמין של המחלה אך בעשרה אחוז מהחולים יופיעו התסמינים במידה והנגיף הצליח לעשות את דרכו למערכת הדם.

כמו כן, באחוז אחד מכלל החולים הנגיף חודר למערכת העצבים המרכזית ואז הוא גורם לשיתוק. השיתוק תלוי בעצבים שנפגעו מהנגיף ויכול לבוא לידי ביטוי למשל בשיתוק של רגל אחת במקרים מסוימים אך גם בשיתוק של שרירי הנשימה שמוביל למות החולה.

כיצד מתמודדים עם המחלה?

עד לפיתוח של החיסון נגד מחלת הפוליו שיתוק על רקע של המחלה נחשב לאחת מהמחלות הנפוצות ביותר בקרב ילדים. היה זה רק בשנות החמישים של המאה העשרים כשממדי המחלה קטנו באופן משמעותי עם פיתוח החיסון הראשון.

רק על מנת לסבר את האוזן נציין שבשנת 1988 מספר המקרים השנתיים ברחבי העולם עמד על שלוש מאות וחמישים אלף ואילו בשנת 2012, מספר המקרים עמד על 223. כיום ישנם שני סוגים של חיסונים לפוליו כשהאחד ניתן באופן פומי והשני בזריקה.

החיסון הפומי מכיל נגיף פוליו מוחלש שלא יכול לחדור למערכת העצבים המרכזית וכתוצאה מכך שמערכת החיסון באה עמו במגע, היא מפתחת נוגדנים נגדו. כמו כן, מאחר והנגיף נמצא במעיים של המחוסן, מתרחש תהליך של חיסון משני שכן הוא עדיין יכול לעבור מאדם שעבר את החיסון לאדם שלא עבר את החיסון בדומה לנגיף הרגיל.

עם זאת, החיסון שניתן בזריקה מכיל נגיף מומת ולכן לא מתרחש התהליך של חיסון משני מצד אחד, אך הסיכוי שהנגיף המומת יהפוך לנגיף רגיל לא קיים וזאת בניגוד לחיסון הפומי שבו קיים סיכון שכזה גם אם מזערי (באחד לשבע מאות וחמישים אלף מחוסנים).

המצב בישראל היום

בשנת 1989 הוחלט להכניס את החיסון שמכיל נגיף מומת לשגרת החיסונים בישראל כצעד מקדים לפני מתן החיסון שמכיל נגיף מוחלש, אך בשנת 2005 התקבלה ההחלטה להפסיק את השימוש בחיסון האוראלי ולהמשיך לתת חיסון בזריקה בלבד.

החיסון ניתן לתינוקות בגילאי חודשיים, 4 חודשים, חצי שנה, שנים עשר חודשים ולאחר מכן במהלך כיתה ב'. בעקבות גילוי של מספר מקרים של פוליו בשנת 2013, התחיל מבצע נרחב לחיסון ילדי ישראל במטרה להעניק את הנגיף המוחלש למיליון ילדים בכל רחבי הארץ.

הקשר בין חיסון פוליו לדלקת מפרקים

דלקות מפרקים יכולות להתרחש כתוצאה ממגוון רחב ביותר של מחלות (כמאתיים מחלות ידועות כיום בתחום). חלק לא מבוטל מהתרופות שמיועדות לטיפול בסוגים שונים של דלקת מפרקים פועלות על ידי דיכוי של מערכת החיסון האנושית. בהתאם לכך, בזמן שהתרופות פועלות, כל אותם חולים בדלקת מפרקים חשופים יותר להדבקה בזיהומים שונים.

נכון לכתיבת שורות אלה חיים במדינת ישראל ארבע מאות אלף אנשים שבהם המערכת החיסונית מדוכאת ממגוון רב של סיבות שבכללן נטילה של תרופות לדיכוי מערכת החיסון. בהתאם לזאת, כל אותם אנשים עלולים להידבק בפוליו במידה ויבואו במגע עם צואה של אדם שקיבל את החיסון שמכיל את הנגיף המוחלש.

ישנה חשיבות עליונה להעלות את המודעות לנושא זה כיוון שהמחלה יכולה לעבור למשל מילד שקיבל את החיסון להורים שנוטלים תרופות לדיכוי מערכת החיסון. בכל מקרה שבו אדם נוטל תרופות לדיכוי מערכת החיסון כמו למשל סטרואידים, עליו לפנות לרופא המטפל על מנת לברר מה עליו לעשות כדי להימנע מהדבקה בפוליו.