פעילות גופנית סדירה היא חובה לאנשים הסובלים מדלקת מפרקים. חשוב לשמור על חוזק השרירים על מנת לתמוך במפרקים, והתנועה חשובה לשם הפחתת נוקשות.

יוגה היא חלופה מהנה לפעילויות דוגמת הליכה, שחייה, רכיבה על אופניים ופעילויות גופניות אחרות. היא מסייעת לשמירה על משקל בריא ולהגעה לכושר, אשר מפחית את הלחץ מהמפרקים. היא מפחיתה את הסיכויים לסבול ממחלות לב וסוכרת, אשר נמצאו קשורים לדלקת מפרקים.

תכנית תנוחות היוגה, הנשימה וההרפיה משפרת באופן משמעותי את רגישות ונפיחות המפרקים. המטופל חש טוב יותר, ומסוגל להתמודד עם המחלה.

כיצד מסייעת יוגה לדלקת מפרקים?

יוגה פירושה גמישות. פשוטו כמשמע. היא משפרת את דלקת המפרקים באופנים שונים ומגנה עליהם, וניתן להתאים את אופן התרגול לצרכים הספציפיים של רוב המטופלים. כאשר אדם סובל מבעיות במפרקי הידיים, למשל, הוא יכול לבצע תרגילי יוגה מותאמים אישית על מנת להגן עליהם ולהרחיק מעט את המחלה.

תרגול סדיר של יוגה הוכח אף כיעיל להגברת האנרגיה, הקניית תחושות חיוביות והקלה על חרדה. עבור אנשים הסובלים מדלקת מפרקים מתמשכת, במיוחד כאשר היא מלווה בכאבים, השפעת חיזוק מצב הרוח בעקבות היוגה מהווה שיפור משמעותי.

לחץ נפשי מחמיר את תסמיני דלקת המפרקים ואת חומרת המחלה עצמה. לכן חשוב להתמודד עם הלחץ באופן יעיל ולהקשיב לגוף. בעת תרגול יוגה, לומד המטופל להקשיב ולכבד את גופו הסובל מהמחלה, כאן ועכשיו. הוא לומד להתמקד בעצמו, להרגיע את גופו, להשיב את השקט הנפשי ולהרפות את המתח מהשרירים.

תרגול בטוח של יוגה

על מנת להבטיח את יעילות התרגול, חשוב לבחור סוג עדין של יוגה, כגון האטה, אנוסארה או איינגר. אם אדם מעולם לא תרגל יוגה, עליו להימנע מסוגים מאסיביים שה כגון אשטנגה, ביקראם יוגה או קונדליני.

יש להתייעץ עם הרופא על מנת לברר אם קיימות מגבלות הקשורות למפרקים. אם מספר מפרקים פגומים יותר מאחרים, ראומטולוג יוכל לייעץ לגבי אמצעי זהירות בהם יש לנקוט, במיוחד לגבי הדרך בה משתמש המטופל ביוגה על מנת להימנע מכאב או נוקשות שרירים.

למידה ממדריך מקצועי ומנוסה היא בעלת חשיבות משמעותית. מומלץ לתרגל עם מורה ליוגה בעל רמה מתקדמת של הכשרה וניסיון בעבודה עם אנשים הסובלים מדלקת מפרקים.

לא מומלץ לתרגל יוגה באופן עצמאי או באמצעות הנחיות של קלטות וידיאו או אתרי אינטרנט. יש ליידע את המורה לגבי כל המגבלות, לפני שהשיעור מתחיל. לעיתים קרובות יוכל המורה להציע שינויים, אם מספר תנוחות נמצאות מאתגרות מידי בהתחלה.

יש לנקוט בגישה עדינה. אם משהו כואב, לא לבצע את הרגיל. אם המטופל חווה התלקחות של דלקת המפרקים, עליו להקשיב לגופו, להתאים את התנוחות ולעבור לשיעור יוגה פחות אינטנסיבי, קצר יותר, או להמתין לבצע את התרגול במועד אחר.

תוצאות חיוביות של יוגה

בשנת 2005 בוצע מחקר אודות יוגה ודלקת מפרקים בשלבים מוקדמים, על מנת לוודא את בטיחות היוגה לאנשים הסובלים מהמצב, ולהשוות את מצבם לאחר תרגול קבוע. המחקר הראה תוצאות מבטיחות שהצביעו על בריאות משופרת יותר, הגברת היכולת הפיזית, הנפשית, והרווחה הרגשית.

החוקרים מצאו כי לאחר חודשיים של תרגול יוגה, פעם בשבוע עם מאמן, ופעמיים בשבוע בבית, המטופלים דיווחו כי הם חשים הרבה יותר טוב, מבחינה פיזית ונפשית. לא התרחשו תופעות לוואי שליליות, לא היה עליהם לחדול מהתרגול, ומצבם לא החמיר.

תוצאות המחקר היו אופטימיות. החוקרים דיווחו כי המטופלים צברו ביטחון לגבי יכולתם לממש את טווח התנועה שלהם ולהקשיב לגופם. הם חשו ביטחון לנסות פעילויות שונות והתרגול שינה את חייהם ומערכת היחסים שלהם עם גופם, למרות דלקת המפרקים. המטופלים נהנו מתרגול היוגה, ולמעשה, רבים מהם המשיכו לבצע את התרגילים באופן קבוע.