מחלות אוטואימוניות או מחלות חיסון עצמי הן מחלות בהן תאי מערכת החיסון תוקפים את הרקמות של הגוף ואת התאים שלו בעוד שתפקידם המקורי הוא לתקוף גורמים זרים ולהגן על הגוף.

מדובר על מחלות ששכיחותן באוכלוסייה הכללית עומדת על חמישה אחוז ולמעשה נכון לכתיבת שורות אלה הן הגורם העיקרי המוביל לתמותה ולתחלואה בקרב נשים בגיל הפריון.

הביטוי האופייני ביותר למחלות אוטואימוניות הוא הרס של רקמות ומוות של תאים בגוף ללא סיבה ברורה. ברוב המוחלט של המקרים ההתנהגות החריגה הזו של מערכת החיסון אינה ברורה וכן ברוב המוחלט של המקרים המחלות חשוכות מרפא ולכן הטיפול בהן מכוון להביא להקלה בתסמינים בלבד.

ישנו קשר הדוק בין סוגים של דלקת מפרקים לבין מחלות אוטואימוניות כפי שנפרט בהמשך כשבמקרים מסוימים מדובר על דלקת מפרקים כתוצאה ממחלת מפרקים אוטואימונית ולעתים הדלקת מופיעה על רקע של מחלה אוטואימונית אחרת.

חשוב לציין שדלקת מפרקים יכולה להיות תוצאה של מאתיים מחלות שונות שרבות מהן לא קשורות למהלך אוטואימוני. כך למשל ישנן דלקות מפרקים מסוימות שהרקע להופעתן הוא חדירה של גורם מזהם למפרק, טראומה למפרק, מחלה גנטית מטבולית ועוד.

דלקת מפרקים ראומטית

המחלה המובהקת ביותר שמערבת את המפרקים ונוצרת על רקע אוטואימוני היא דלקת מפרקים ראומטית שנקראת גם דלקת מפרקים שגרונית.

המחלה באה לידי ביטוי בהתקפים שבהם מתקיים מגוון רחב של תסמינים שביניהם תהליכים דלקתיים שפוגעים במפרקים רבים באופן סימטרי בדגש על אצבעות הידיים והרגליים, כאבים חזקים שמופיעים בעיקר לאחר מנוחה ומלווים בנוקשות שרירית, חום גבוה, עיוותים מבניים במפרקים ועוד.

בנוסף לתסמינים שמופיעים במפרקים המחלה מובילה גם לפגיעה במערכות גוף שונות לרבות בעור, בלב, בכלי הדם ועוד. כמו כן, המחלה מקושרת עם עלייה בסיכון לחלות בסיבוכים של טרשת העורקים, עם עלייה מובהקת סטטיסטית בסיכון ללקות באי ספיקת לב, בסיכון למחלת עורקים קורונרית ועוד.

דלקת מפרקים פסוריאטית

פסוריאזיס היא מחלה אוטואימונית כרונית שבאה לידי ביטוי בתחלופה מואצת ולא פרופורציונאלית של תאי העור. היא באה לידי ביטוי בתסמינים מגוונים כשהשכיחים ביניהם כוללים הופעה של קשקשת כסופה על העור באזורים שונים ובאזורים שונים בעור שצבעם סגול אדמדם.

הקשר בין מחלת הפסוריאזיס לדלקת מפרקים נחקר רבות ולפני כמאה שנה נטבע המושג דלקת מפרקים פסוריאטית או psoriatic arthritis. נראה שבקרב שבעה עד עשרה אחוז מכלל חולי הפסוריאזיס ישנה מעורבות של המפרקים כשלעתים מדובר על מעורבות של מפרק אחד ולעתים על מספר מפרקים במקביל.

לעתים מדובר על דלקת חריפה שמובילה להרס של העצמות הסמוכות למפרק הנגוע עם מעורבות של עמוד השדרה ולעתים מדובר על פגיעה בלתי סימטרית באצבעות הרגליים או הידיים שמובילה למראה אופייני של אצבעות נפוחות דמויות נקניק.

דלקת מפרקים על רקע קרוהן או קוליטיס כיבית

קרוהן וקוליטיס כיבית הן מחלות מעי דלקתיות כרוניות בהן תאי מערכת החיסון תוקפים את צינור העיכול. כיום ידוע כי הסיבוך השכיח ביותר של מחלות אלו הוא דלקת מפרקים כשעשרים וחמישה אחוז מהחולים סובלים מתסמין זה.

הדלקת יכולה להיות היקפית, מרכזית או מקשחת. לרוב הדלקת לא תגרום להרס של המפרקים (בניגוד לדלקת מפרקים ראומטית למשל) וחומרת התסמינים שלה תקביל לחומרת התסמינים של הדלקת במעי. אי לכך על ידי טיפול בדלקת במעי, ניתן יהיה לשלוט על הדלקת במפרקים.

מאחר והטיפול בדלקת מפרקים כולל לעתים קרובות שימוש בתרופות שעלולות להרע את חומרת הדלקת במעי, הרי שישנה חשיבות עליונה להבין את מקור הדלקת ולאבחן כי אכן מדובר בדלקת על רקע של קרוהן או קוליטיס כיבית על מנת לבחור את הטיפול הנכון והמתאים ביותר.

קראו על הורים עם דלקות מפרקים וסיכון ילדיהם לחלות במחלות אוטואימוניות