דלקת מפרקים פסוריאטית הינה מחלה כרונית המתאפיינת בהתלקחויות והפוגות ופוגעת ב-0.1% מהאוכלוסייה הבוגרת. המחלה מופיעה בקרב 5%-7% מחולי הפסוריאזיס העורית מהווים כשני אחוזים מהאוכלוסייה הכללית.

מחלת הפסוריאזיס מופיעה בגילאי 5-15 ואילו דלקת מפרקים פסוריאטית מופיעה בדרך כלל בגילאי 50-55.

צורות המחלה

ברוב המקרים, החולים סובלים ממחלת העור שנים רבות לפני הופעת דלקת המפרקים ובקרב 15% מהחולים המגעים בעור מופיעים יחד עם אלה המופיעים במפרקים. הדלקת יכולה להתבטא במספר צורות, בקרב כשני שליש מהחולים, המחלה פוגעת במפרק בודדו או במספר מפרקים בלבד.

הצורה השנייה היא הסימטרית בה הדלקת היא רב מפרקית ופוגעת במפרקי כפות הידיים, כפות הרגליים ובמפרקים הגדולים. צורה זו בדרך כלל קשה יותר ופוגעת בכשליש מהחולים. הצורה הקשה ביותר של המחלה מכונה הצורה ההרסנית אשר גורמת לעיוותים ומופיעה בקרב כ-5% מהחולים.

צורה זו מתאפיינת בהרס של המפרקים הקטנים באצבעות כפות הידיים והרגליים. בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית שכיחה הופעת דלקת באזורי הקשר שבין הגידים לעצמות ובמיוחד בגיד האכילס.

גורמים

הגורמים להופעת המחלה אינם ידועים, אולם ישנה מעורבות של גורמים תורשתיים וסביבתיים. בקרב משפחות של חולי פסוריאזיס שכיחות הופעת המחלה גבוהים בהשוואה לכלל האוכלוסייה. הגורמים הסביבתיים כוללים זיהומים או טראומה המובילים להתפתחות דלקת המפרקים הפסוריאטית.

דרכי התמודדות עם עייפות בדלקת מפרקים פסוריאטית

אחד מביטויי המחלה הוא העייפות המלווה את החולים נוכח המאבק הבלתי פוסק של הגוף בדלקת. בנוסף לקשיים האחרים הנובעים מהמחלה הן הפיזיים והן הנפשיים, העייפות הרבה פוגעת באיכות החיים ומקשה על התנהלות נורמטיבית ורגילה.

כדי להתמודד עם ביטויי העייפות ישנם אמצעים אשר נקיטתם עשויה לשפר את איכות החיים ולשפר את מידת החיוניות של החולים:

• תזונה – כל מה שנכנס גוף משפיע על תפקודו. התזונה המערבית המודרנית כוללת מזונות לא בריאים רבים המכונים כג'אנק פוד. חשוב להימנע מצריכת מזון שכזה ולהגדיל את צריכת החלבון הרזה, הדגנים המלאים והפירות והירקות על מנת להעלות את רמת האנרגיה של הגוף. מומלץ להתרחק מממתקים אשר נותנים דחיפה אנרגטית זמן קצר ומעייפים את הגוף. בנוסף חשוב לבדוק כי צריכת וויטמין D וברזל הינה מספקת.
• פעילות גופנית – אנרגית הגוף פועלת בדומה לכסף, יש להשקיע אותה כדי להרוויח אותה בחזרה. פעילות גופנית קבועה הכוללת אימוני כוח ואימונים אירוביים כגון הליכה או שחייה ישפרו את מאזן האנרגיה בגוף. חשוב להתחיל באופן הדרגתי ולהתמיד בפעילות לאורך זמן תוך התייעצות עם אנשי מקצוע.
• הצבת גבולות – אל תקשו על עצמכם יתר על המידה, במידה ואתם מתקשים לבצע פעולות מסוימות אל תכעסו על עצמכם אלא סלחו על כך. פרקו משימות גדולות ולכמה קטנות ובכך תבצעו פעולות קצרות הדורשות אנרגיה באופן רגוע יותר, עצרו בטרם אתם מתעייפים.
• הרגלי שינה – כדי ליהנות משנת לילה טובה חשוב להרגיל את עצמכם להתנהלות נכונה הכוללת אכילת ארוחה טובה כשלוש שעות לפני שאתם הולכים לישון. הימנעו מצריכת קפאין, ניקוטין או אלכוהול בשעות הלילה. פנקו את עצמכם באמבטיה חמה ומרגיעה, האזינו למוסיקה מרגיעה והגדירו שעה קבועה בה אתם הולכים לישון ומתעוררים בבוקר.
• חיזוקים אנרגטיים – מצאו את התחביבים והפעולות אשר מגבירים בכם את האנרגיה כגון האזנה למוסיקה, יציאה לאור השמש ואכילת חטיפים בריאים כגון אגוזים או פירות טריים.
• תחושת עייפות ונמנום עשויות לנבוע גם מנטילת תרופות, היוועצו עם הרופא שלכם על התרופות אותן אתם נוטלים ושתפו בתחושות של עייפות. הרופא יידע להתאים את מינוני התרופות או לשנות את סוג התרופה ולנסות אחרת.
• קבלת תמיכה – שיתוף בדבר תחושת העייפות עם חברים או משפחה עשויים לזכות אתכם בתמיכה ולהקל עליכם את תחושת המועקה. עייפות היא סימן גם של דיכאון אשר שכיח יותר בקרב חולים במחלות כרוניות כגון דלקת מפרקים, רכשו כלים ולמדו דרכים חדשות להתמודדות עם מתח וחרדה, שתפו ושוחחו עם קרובים, פעולות אלה מחזירות אליכם אנרגיה החשובה להתמודדות עם המחלה. עשו מה שאתם באמת נהנים ממנו, תרגול מדיטציה וטכניקות הרפיה יכולות לעזור לשיפור החיוניות, הערנות ומצב הרוח.

פסוריאזיס היא מחלת עור שמתאפיינת בתחלופה מהירה מאוד של תאי עור שלעתים גבוהה אף פי אלף מקצב התחלופה הנורמאלי של תאי עור בריאים. המופע המוכר ביותר של תסמיני המחלה הוא אזור עור מעובה בצבע אדום סגול שעליו מופיעה קשקשת כסופה.

נכון לכתיבת שורות אלה הגורם המרכזי למחלה אינו ברור אך נראה שמדובר על מחלה בעלת מרכיבים גנטיים מסוימים.

כבר לפני מאה וחמישים שונה תועד הקשר המסתורי בין מחלת הפסוריאזיס לבין דלקות מפרקים אך רק באמצע המאה העשרים נטבע המושג הרפואי "דלקת מפרקים פסוריאטית". נכון להיום לא ברור מה גורם לכך שבין שבעה לעשרה אחוזים מקרב קהילת חולי הפסוריאזיס מפתחים פגיעה מפרקית.

מה קדם למה?

בדיוק כפי שעד היום טרם הצליחו החוקרים בתחום להבין את האטיולוגיה של מחלת הפסוריאזיס, כך גם עד היום איש עוד לא הצליח להבין את הקשר המיוחד בין פסוריאזיס לדלקת מפרקים.

מה שכן ידוע כיום הוא שדלקת המפרקים היא לא סיבוך ספציפי של פסוריאזיס כיוון שבחמישה אחוז מהמקרים הדלקת מופיעה לפני הפסוריאזיס. מן הסתם הפסוריאזיס גם אינה סיבוך של הדלקת כיוון שבשמונים וחמישה אחוזים מהמקרים הפסוריאזיס מקדימה את הדלקת.

בנוסף לכך, אפשר להניח שאין גורם אחד שמשותף בהכרח לשתי המחלות כיוון שרוב החולים במחלת הפסוריאזיס לא סובלים מדלקת מפרקים כלל וכן למעטים בלבד מחולי דלקות המפרקים יש פסוריאזיס.

אילו סוגים של דלקת מפרקים פסוריאטית קיימים?

ישנן חמש קבוצות של חולים בדלקת מפרקים פסוריאטית לפי החלוקה הבאה:

• חולים שבהם הדלקת פוגעת רק במפרק אחד או במספר מצומצם של מפרקים אך בצורה א-סימטרית כשלרוב מדובר על מפרקי האצבעות של הרגל או היד.
• החולים הקלאסיים ביותר של דלקת מפרקים פסוריאטית סובלים מדלקת במפרקים הבין גליליים המרוחקים באצבעות הרגליים והידיים.
• קבוצת החולים עם ההסתמנות הקלינית הקשה ביותר מכל הקבוצות היא הקבוצה של החולים שבהם התסמינים כוללים הרס חלקי העצם שסמוכים למפרק ושינויים קשים מאוד באצבעות. חולים אלה לרוב יסבלו גם מפגיעה בעמוד השדרה.
• עד חמישה אחוז מהחולים בדלקת מפרקים פסוריאטית יסבלו מפגיעה שדרתית ומפגיעה במפרקים ההיקפיים. הפגיעה בעמוד השדרה מזכירה מאוד את הפגיעה האופיינית למחלת בכטרב.
• חמישה עשר אחוז ממקרי הדלקת הפסוריאטית מסתמנים בדיוק כמו מחלת דלקת מפרקים שגרונית למעט נוכחות הנוגדן העצמי.

טיפול בדלקת מפרקים פסוריאטית

הטיפול במחלה מיועד בראש ובראשונה להקל על כאבם של החולים. בנוסף לכך, הטיפול מיועד לשמור על התפקוד של המפרקים הנגועים במחלה ובמידת האפשר להשיב להם את התפקוד שאבד.

ישנו מגוון רחב ביותר של תרופות שתפקידן לשכך את הכאב במקרים קלים של המחלה (אספירין, נקסין, אטופאן או וולטרן) אבל במידה והמחלה אינה קלה כי אם בינונית עד קשה, הרי שהתרופות שנעשה בהן שימוש הן אותן התרופות שמיועדות לטיפול בחולים בדלקת מפרקים שגרונית (מטוטרקסט, סלזופירין, ציקלופוספמיד או רמיקייד).

פסוריאזיס בציפורן

הצפי לגבי המחלה משתנה מאוד ותלוי בחומרת הפסוריאזיס ובמיקום של הפגיעה. כך למשל ידוע לנו היום שככל שהפסוריאזיס חמורה יותר, כך הדלקת הפסוריאטית תהיה חמורה יותר ופגיעה שמערבת את עמוד השדרה תוביל לפרוגנוזה פחות חיובית מפגיעה שמערבת רק מפרקים קטנים.

הפגיעה של הפסוריאזיס בציפורן מאפיינת שמונים אחוז מקרב אוכלוסיית החולים בדלקת מפרקים פסוריאטית, בעוד שרק שלושים אחוז מקרב אוכלוסיית חולי הפסוריאזיס שאינם סובלים במקביל מדלקת במפרקים מציגים פגיעה זו.

עוד נציין לסיום שברוב המוחלט של המקרים הפגיעה מתרחשת בציפורן שסמוכה למפרק הנגוע במחלה. ימים יגידו מתי יתפזר מסך הערפל האופף את המחלה אך חשוב לציין שהמחקר בתחום ענף ואינטנסיבי ונראה שהתשובות בדרך.