דלקת מפרקים יכולה להתרחש כתוצאה ממאתיים גורמים שונים ולכן קצרה היריעה מלפרט אודות כל אחד מהסוגים השונים של הגורמים.

בהתאם לזאת בחרנו להביא בפניכם במאמר זה גורמים אחדים בלבד. על קצה המזלג נכתוב כי הגורמים המרכזיים להופעה של דלקת במפרקים הם:

• מחלות אוטואימוניות.
• שקיעה של גבישים במפרקים.
• טראומה פיזית במפרק.
• זיהום במפרק.
• גיל מבוגר.
• שימוש מופרז במפרק.

גורמים זיהומיים

למרות שישנם סוגים של דלקות מפרקים שככל הנראה חדירה של מזהם היא רק אחד מהגורמים שיכולים להביא להיווצרות שלהן, הרי שבדלקות מפרקים זיהומיות, הפתוגן שחדר לגוף החולה הוא המחולל היחיד של המחלה.

הפתוגן יכול להיות זן מסוים של פטרייה, נגיף ספציפי או חיידק. כך למשל אדם יכול להידבק כתוצאה מנשיכה של כלב בה עובר לקנן בו חיידק בשם Eikenella אך באותה מידה לסבול מדלקת מפרקים כתוצאה מסיבוך או התקדמות של מחלת הזיבה.

נגיף החזרת ונגיף האדמת יכולים לחולל דלקת מפרקים ולעתים דלקת מפרקים זיהומית יכולה להופיע על רקע של דלקות מפרקים שאינן זיהומיות.

גורמים אוטואימוניים

סוגים רבים של דלקות מפרקים נגרמים בעקבות מחלות אוטואימונית. מחלות אוטואימוניות הן מחלות שבהן תאים של מערכת החיסון תוקפים בטעות רקמות ותאים אנושיים בדרך כלל ללא סיבה נראית לעין.

המחלה המפרקית המפורסמת והשכיחה ביותר שנגרמת כתוצאה מפגיעה אוטואימונית היא דלקת מפרקים שגרונית. מדובר על מחלה כרונית שמביאה להרס של המפרקים בגוף ולעיוות חמור שלהם. המחלה באה לידי ביטוי בנפיחות ובעיוות של המפרקים, בתחושה כללית רעה, בחום, כאבים חזקים וכן לרוב תשפיע על מערכות רבות בגוף מלבד המפרקים.

מאחר והגורם לפגם האוטואימוני לא ברור, הטיפול מתמקד בהקלה על התסמינים, בהפחתת הכאב, בשיפור טווח התנועה של המפרקים הנגועים במחלה ובדיכוי הדלקת.

גורמים אידיופטיים

במקרים מסוימים הגורם להופעת המחלה אינו ברור ואז נהוג לומר שהמחלה אידיופטית. סוג מעניין במיוחד של דלקת מפרקים כזו נקרא דלקת מפרקים פסוריאטית. פסוריאזיס היא מחלת עור שהקשר בינה לבין דלקת מפרקים תועד כבר לפני מאה וחמישים שנה, אך עדיין לא פוענח עד תום.

בעבר חשבו שפסוריאזיס גורמת להופעה של דלקת מפרקים, אך בקרב חולים לא מעטים הפסוריאזיס הופיעה רק לאר הופעת הדלקת במפרקים. אחרים האמינו שהפסוריאזיס היא סיבוך של דלקת במפרקים אבל לחולים מעטים בלבד התפתחה פסוריאזיס לאחר דלקת מפרקים.

למעשה, לרוב חולי הפסוריאזיס אין דלקת מפרקים ולרוב חולי דלקות המפרקים אין פסוריאזיס. עם זאת, דלקת מפרקים פסוריאטית זכתה זה מכבר להכרה כסוג מיוחד במינו של דלקת מפרקים שמופיעה בקרב חולי פסוריאזיס.

מדוע מתעוררת המחלה לראשונה ומדוע ככל שדרגת החומרה של הפסוריאזיס קשה יותר כך עולה גם דרגת החומרה של דלקת המפרקים? אין איש יודע עדיין.

גורמים נוספים

דלקת מפרקים ניוונית היא מחלה שבה רקמת הסחוס הולכת ונעלמת במפרקים השונים ותחתיה מופיעה רקמה גרמית. דלקת מפרקים ניוונית היא דוגמה טובה לצורה מיוחדת של דלקת מפרקים שבכוחה להבהיר את המורכבות של הגורמים השונים שיכולים להביא למחלה.

כך למשל דלקת מפרקים ניוונית ראשונית היא מחלה שמופיעה בקרב אנשים מסוימים כתוצאה מתהליך ההזדקנות אך מסיבות לא ברורות (גורם אדיופטי). דלקת מפרקים ניוונית שניונית לעומת זאת יכולה להופיע כתוצאה משינויים מסוימים בסביבה של הסחוס.

כך למשל חלק מהחולים סובלים מהמחלה על רקע של שינויים מולדים במבנה השלד, אחרים על רקע של פגיעה פיזית בסחוסים, ישנם שהפגיעה בהם מקורה בהפרעה מטבולית גנטית וישנם שסובלים ממחלות שונות שפגעו בסחוסים שלהם שהחמירו לכדי דלקת מפרקים ניוונית.

אולי יעניין אותך גם:

מדרגון כיסא לסובלים מקושי לעלות במדרגות – פתרונות נגישים לבעיות מפרקים