ישנה שורה ארוכה של עיוותים בגפיים המופיעים כתוצאה משורה ארוכה של גורמים שונים, הן בילדים והן במבוגרים. העיוותים יכולים להופיע בכל חלקי הרגליים והידיים, לערב מספר אזורים במקביל או להופיע באזור מבודד, להתפתח במהלך החיים העובריים או להופיע רק בהמשך החיים. כמו כן עיוותים בגפיים יכולים לבוא לידי ביטוי במגוון דרגות חומרה. במקרים הקלים הם יהיו כמעט בלתי מורגשים אך במקרים החמורים יובילו לבעיות קשות בתפקוד היומיומי.

מעבר לבעיות התפקודיות, עיוותים בגפיים עשויים לגרום לבעיות ביציבה ובתנועה ובמהלך השנים עשויים להוביל לסיבוכים כאלו ואחרים. בנוסף עיוותים בגפיים עשויים לגרום לפגיעה חמורה בדימוי העצמי של המטופל, הנראה שונה משאר האוכלוסייה.

למרבה המזל, בעשורים האחרונים חלו פריצות דרך משמעותיות בטיפולים המשמשים לתיקון עיוותים בגפיים, בין השאר בזכות אורתופד אמריקאי בשם ד"ר דרור פיילי.

ד"ר פיילי נחשב למנתח המנוסה ביותר בתחום זה והספרים שכתב בנושא תיקון עיוותים בגפיים נחשבים לתנ"ך של העוסקים בתחום. כיום יכולים מטופלים ישראלים לעבור טיפולים בשיטות שפיתח ד"ר פיילי במרכז הרפואי האמריקני AIMIS שבקפריסין, הודות לשיתוף פעולה בין מכון פיילי האמריקאי למרכז AIMIS. במאמר שלפניכם נפרט אודות עיוותים שונים בגפיים, הניתנים לתיקון במרכז AIMIS.

עיוותים מולדים של כף היד

עיוותים מולדים של כף היד מופיעים כבר בלידה ויכולים להיות קלים עד חמורים ביותר: ישנם למשל עיוותים הגורמים למוגבלות קלה מאוד בתנועת האצבעות אך ישנם כאלו הבאים לידי ביטוי בחסר או עודף של אצבעות. בתווך נמצאים אינספור עיוותים שונים ומגוונים שיכולים לבוא לידי ביטוי גם באצבעות קצרות מהנורמה, אצבעות המחוברות זו לזו ועוד.

ישנם גורמים רבים מספור לעיוותים בכפות הידיים אם כי לא בכל מקרה ניתן להצביע על הגורם שהוביל להתפתחות העיוות. ההתפתחות העוברית מתרחשת במיליוני שלבים כשבכל שלב רקמות שונות עשויות להתפתח בצורה לקויה (הידיים מתחילות להיווצר ביום ה-26 לאחר ההפריה ומתפתחות בין השבוע השלישי לשבוע השביעי להיריון).

ישנם עיוותים המתפתחים כתוצאה מבעיה גנטית העוברת בתורשה מאחד או שני ההורים אך ישנם גם כאלו שמקורם בצריכת תרופות מסוימות במהלך ההיריון. כך לדוגמה, נשים שצרכו תרופה בשם תלידומיד שניתנה לנשים הרות בשנות ה-60 של המאה ה-20, הביאו לעולם תינוקות הסובלים מעיוותים מגוונים בגפיים. מטרת הטיפולים היא לאפשר למטופל להגיע לדרגת תפקוד אופטימלי, חרף העיוות והטיפול עשוי לכלול ניתוח תיקון המותאם באופן אישי למטופל. כך לדוגמה, ילדים שנולדו ללא אגודל, עשויים לעבור ניתוח שבמהלכו מעבירים את האצבע המורה עמדה (לעמדה הראשונה) והופכים אותה לאגודל תפקודי.

 עיוותים כתוצאה מגידולים

גידולים של השלד והרקמות הרכות מהווים אחוז אחד בלבד מסך הגידולים ונחלקים לשפירים וממאירים. גידולי עצם שפירים הם למשל אנכונדרומה, כונדרובלסטומה ואוסטאוכונדרומה וגידולי עצם ממאירים הם למשל אוסטאוסרקומה וכונדרוסרקומה. אוסטאוכנדרומות למשל, נוצרות כתוצאה מהפרעה התפתחותית של העצם המובילה לכך שמעצם תקינה יתפתח נגע המכיל בסיס גרמי מכוסה בסחוס. תופעה זו ידועה גם בשם אקזוסטוזיס (חיצונית לעצם, בלטינית).

ברוב המקרים אוסטאוכונדרומה היא נגע יחיד בעצם בודדת המתפתח בעצם הזרוע המקורבת, בעצם השוק במקורבת או בעצם הירך המרוחקת. עם זאת, תיתכן גם הופעה של אוסטאוכונדרומות רבות בו זמנית כחלק מתסמונת גנטית הנקראת hereditary multiple exostosis. את האוסטאוכונדרומות מסירים בניתוח במהלכו לא פוגעים כהוא זה בעצם שממנה התפתח הנגע.

כף רגל סוסנית

כף רגל סוסנית או קלאב פוט (club foot), היא מום מולד של כף הרגל, הנובע כתוצאה מהתפתחות לקויה של כפות הרגליים במהלך החיים ברחם. הבעיה באה לידי ביטוי בסיבוב מעלה ופנימה של החלק הקדמי של כף הרגל, בזמן שכף הרגל עצמה מוטה כלפי מטה. עיוות זה הוא ביטוי של אורך לא תקין של הרצועות והגידים באזור כפות הרגליים, כשההטיה המעוותת של הרגל היא לרוב תוצאה של גיד אכילס קצר מהרגיל.

הטיפול בכף רגל סוסנית מבוסס על גיבוס הגפיים התחתונות מיד לאחר הלידה במטרה לעצב את הגידים, העצמות והרצועות מחדש ולהביא את הרקמות למצב תקין. את הגבס הראשון מחליפים תוך חמישה ימים עד שבוע וסך הכול מחליפים בין ארבעה לשמונה גבסים לאורך תקופת הטיפול, בהתאם לצורך. בתום תקופת הגיבוס, אם גיד אכילס אינו גמיש מספיק ואינו באורך הרצוי, מבצעים הליך ניתוחי שבו מאריכים את הגיד. אחרי הניתוח מגבסים את האזור פעם נוספת על מנת לאפשר לגיד להחלים ללא הפרעות.

אי התאמה באורך הרגליים

אי התאמה באורך הרגליים הוא ממצא שכיח ביותר באוכלוסייה הכללית (90%-60%). עם זאת, ברוב המוחלט של המקרים מדובר בתסמין לא חמור במיוחד ולמעשה בדרך כלל הוא אינו מורגש. כל עוד ההבדל באורך הרגליים לא עולה על שני ס"מ, לא צפויות להתעורר בעיות מיוחדות המצדיקות טיפול וודאי שלא טיפול כירורגי. הבעיה מתעוררת כשמדובר בהפרש משמעותי, הגורם למגוון בעיות יציבה ועשוי אף לגרום למוגבלות בתנועה ובהליכה, למראה חריג ולסיבוכים מאוחרים כמו בעיות בעמוד השדרה, דלקת מפרקים ניוונית ועוד.

אם הבעיה מופיעה בגיל צעיר, לפני סיום תהליך הגדילה, ניתן לעצור באופן מלאכותי את ההתפתחות של הרגל הארוכה וכך לאפשר לרגל הקצרה, להדביק את הפער. טיפול זה נקרא אפיפיזיודזיס ומבוסס על סגירת לוחית הצמיחה ברגל הארוכה באמצעות פלטה המהודקת אליה בברגים. אם תהליך הצמיחה הושלם, טיפול זה אינו רלבנטי עוד. במקרה הזה ניתן להאריך את הגפה הקצרה באמצעות מערכת PRECICE שפותחה על ידי ד"ר פיילי או לחילופין, לקצר את הרגל הארוכה בניתוח.

עיוותים כתוצאה מפגיעות טראומטיות

לסיום, נזכיר כי ישנם עיוותים בגפיים שהתרחשו בעקבות חבלה טראומטית. אמנם ברוב המקרים שברים טראומטיים בעצמות ניתנים לתיקון על ידי קיבוע בגבס אך לא אחת בשל בעיות כאלו ואחרות, העצם לא מתאחה בצורה תקינה ועשוי להיווצר עיוות. כמו כן בילדים הנמצאים בתהליך הגדילה, השבר בעצם עשוי לערב את לוחית הצמיחה. במקרים אלו יכולת הצמיחה של העצם עשויה להיפגע, הצמיחה עשויה להיעצר ועשוי להתפתח עיוות אנטומי.