דלקת מפרקים זיהומית

דלקת מפרקים זיהומית היא סוג מיוחד של דלקת מפרקים כיוון שישנם סוגים רבים של דלקת מפרקים, כשלמעשה רוב הסוגים של דלקת מפרקים אינם זיהומיים (דלקת מפרקים שגרונית, דלקת מפרקים ניוונית ועוד).

ישנם רבים שחושבים כי ישנו חיידק אחד בלבד שיכול להביא להתפרצות המחלה אך האמת היא שקיימים מינים שונים ומגוונים ביותר של מזהמים שיכולים לעורר דלקת מפרקים זיהומית.

החיידק השכיח ביותר נקרא סטפלוקוק אוראוס אך גם נגיפים שונים יכולים לחולל את המחלה לרבות נגיף החזרת או האדמת ואפילו מספר זנים של פטריות.

בנוסף לכל אלה מחלת הזיבה יכולה להוביל להתפתחות של דלקת במפרקים וכן לעתים לאחר נשיכה של בעל חי מפתח האדם הננשך דלקת מפרקים בעקבות חדירה של חיידקים שמהווים חלק מפלורת הפה של הכלב או החתול כגון Eikenella corrodens  או Pasterella multocida.

מה הם התסמינים של דלקת מפרקים זיהומית?

ברוב המוחלט של דלקות מפרקים על רקע זיהומי יסבלו החולים מעלייה בחום הגוף. בנוסף לכך, לרוב הפגיעה תתמקד במפרק אחד בלבד. המפרק השכיח ביותר הוא מפרק הברך והשני ברמת השכיחות שלו הוא מפרק הירך.

הדלקת מובילה לכאבים עזים במפרק ולהגבלה ניכרת בטווח התנועה שלו. יש לציין כי התסמינים של דלקת מפרקים זיהומית משתנים בהתאם לפתוגן שחולל את המחלה.

כך למשל זיהום של סטפילוקוקוס או סטרפטוקוקוס יתבטא לרוב בפגיעה במפרק העצה והכסל (המפרק שבין האגן לעמוד השדרה), זיהום של זיבה או שחפת יוביל לפגיעה במפרקים של האצבעות ואם למשל מדובר על זיהום של חיידק הגונוקוק, יופיעו על פני העור נגעים מוגלתיים.

כיצד ניתן לאבחן את המחלה?

מאחר ותסמיני הדלקת הספציפית הזו יכולים להתאים ללא מעט מחלות מפרקים אחרות, ישנה חשיבות עליונה לבצע אבחנה מבדלת על מנת לשלול קיום של מחלות אחרות. האבחנה המדויקת ביותר מתבצעת על ידי לקיחת תרבית דם ותרבית מהנוזל הסינוביאלי שעוטף את עצמות המפרק.

במקרים מסוימים (כמו במקרה של מחלת הזיבה) ישנו צורך גם לקחת תרבית מאזורים נוספים שונים בגוף. בדרך כלל בבדיקת דם שתילקח מחולים בתקופת הילדות ניתן יהיה לזהות שקיעת דם מואצת ולויקוציטוזיס ובבדיקה של הנוזל הסינוביאלי ניתן יהיה לזהות מוגלה שתתמוך בקיום של תהליך זיהומי.

בשלבים מוקדמים של המחלה לרוב בדיקות דימות רפואיות לא יועילו להדגמת הנזק אך במידה ויתרחש נזק לעצמות בהחלט ניתן יהיה להדגים אותו על ידי בדיקת CT או MRI.

טיפול בדלקת מפרקים זיהומית

הטיפול בדלקת מפרקים זיהומית הוא סיסטמי בעיקרו. לרוב החולים יקבלו טיפול אנטיביוטי ישירות לווריד ובמקביל יבוצע ניקוז של המפרק הנגוע. רבע מאוכלוסיית החולים הילדים וחצי מאוכלוסיית המבוגרים יישארו עם מגבלה תפקודית מסוימת במפרק הפגוע גם לאחר שיחלימו מהזיהום.

המעניין בדלקת מפרקים זו הוא שהיא ניתנת לטיפול פשוט יחסית והחולים יכולים להחלים ממנה באופן מלא. עם זאת, הדברים מתקיימים רק במידה ואכן מבוצע אבחון נכון ומהיר שלה ובמידה והטיפול ניתן במועד המתאים. עיכוב של מתן האבחון הנכון יכול להוביל בהיעדר טיפול להרס טוטאלי של המפרק הנגוע.

אילו סוגים נוספים של דלקות מפרקים קיימים?

כפי שציינו, ישנם סוגים רבים של דלקת מפרקים שאינם על רקע זיהומי. כך למשל ישנו סוג מסוים שנקרא דלקת מפרקים פסוריאטית שמופיע בקרב חולי פסוריאזיס, סוג שנקרא דלקת מפרקים ניוונית שבו רקמת הסחוס נעלמת ותחתיה צומחת רקמה גרמית, דלקת מפרקים שגרונית שהמקור שלה הוא אוטואימוני ועוד.

לאור כל זאת החשיבות של האבחנה המבדלת רבה ביותר ואף קריטית על מנת לספק למטופל את הטיפול הספציפי לו הוא זקוק בהתאם למקור וסוג המחלה.