מחלה בלתי נראית מוגדרת ברוב המקרים כמצב רפואי הכולל תסמינים, מאפיינים או הכרוך בתוצאות שאינן ברורות לעין לאנשים אחרים. במילים פשוטות, אתם אולי לא נראים חולים, אז כנראה שאינכם חולים. נכון? לא נכון.
מצבים מביכים וקשיי אבחון דלקת מפרקים
אנשים הסובלים ממחלה בלתי נראית חווים תסכולים, המתגברים כשמצבים מביכים מתרחשים בשל מחלתם, במיוחד בציבור. כך, למשל, אם הם מבקשים להחנות את רכבם בחניית נכים, או לא להמתין בתורים ארוכים, הם עשויים להיתקל בבעיות, היות והם נראים בריאים.
הסברה הרווחת היא שדלקת מפרקים שגרונית היא מחלה ממנה סובלים אנשים זקנים בלבד. אך זוהי סטיגמה.
אנשים שופטים אנשים אחרים. זה הטבע האנושי. אנשים מגיבים למה שהם רואים, ומגבשים מחשבה ושיפוט בהתאם.
עיוות אינו המאפיין היחיד של דלקת מפרקים
אנשים רבים אינם מודעים לכך שעיוותי מפרקים נחשבים לתסמינים והסימנים של דלקת מפרקים. זהו סימן נפוץ וגלוי של המחלה. עיוות כף הרגל קשור לדלקת מפרקים, אך הוא פחות גלוי, היות והרגל מכוסה על ידי גרביים ונעליים. תסמיני צליעה, או תסמיני בעיות הליכה אחרות, גלויים לאחרים, אך נתפסים כפציעה ולא כדלקת מפרקים שגרונית.
גם כאבים הגורמים לעיוותים, אינם גלויים לעין, ולא ניתן לקבוע אם הכאב חמור, כרוני או קל, או כל פרט רלוונטי אחר המשפיע על החולה.
למה כה קשה לאבחן דלקת מפרקים?
התשובה קשורה למספר מצבים:
רופאים מפחיתים בחשיבות התסמינים
חולי דלקת מפרקים שגרונית מדווחים שאנשי מקצוע בתחום הבריאות נוטים שלא להתייחס ברצינות לתסמיניהם, והרופאים פשוט מבטלים את התסמינים עליהם מדווחים החולים.
אך מקרים אחרים חמורים יותר: הרופאים מאמינים שהחולה מגזים בכוונה בתיאורי התסמינים, ושולחים את המטופלים לפסיכיאטר במקום לריאומטולוג.
בורות
מדהים כמו שזה נשמע, רופאים רבים אינם מסוגלים אפילו לאבחן דלקת מפרקים שגרונית בקרב חולים המתמודדים עם התסמינים.
במקרים רבים, יש להם תפיסות מוטעות לגבי המחלה, ובמקרים אחרים הם מסתמכים על נהלי ושיטות אבחון מיושנים.
תת-אבחנה של דלקת מפרקים
דלקת מפרקים שגרונית מאובחנת בעקביות כתת-אבחנה של מצבים בריאותיים אחרים. הרופאים נוטים להטיל ספק בתיאורי החולים, אשר נשמעים דרמטיים או קיצוניים, היות וקשה להאמין שאדם יכול לסבול מהתסמינים זמן רב.
נטייה זו עלולה לגרום לרופאים להחמיץ את המחלה לחלוטין, ובמקומה לאבחן מצבים בריאותיים הרבה פחות חמורים.
השלכות קשיי אבחון דלקת מפרקים
חלק מהחולים מדווחים על תחושות שהם או מחלתם אינם חשובים. אך ההשלכות מתבטאות בהרבה יותר מרגשות פגועים. ההשלכות הבריאותיות של אבחון שגוי של דלקת מפרקים, כוללות:
עיכוב באבחנה – כשרופאים אינם מקשיבים במדויק לתיאורי התסמינים של חולי דלקת מפרקים שגרונית, הם מעכבים את האבחנה המדויקת, ולכן אינם קובעים תכנית טיפול הולמת.
השלכות העדר תסמינים גלויים – בחודשים הראשונים של דלקת מפרקים, התסמינים אינם גלויים, אך אם הרופא מתקשה לאבחן את הדלקת, מסרב להקשיב לדיווחי החולה, אינו מעביר לטיפול מומחה או אינו מתחיל טיפול הולם, התסמינים עלולים להתפתח למצבים בריאותיים חמורים יותר.
אחת הסיבות בגללה מדענים אינם מצליחים למצוא תרופה לדלקת מפרקים שגרונית היא חוסר הבנה מלא של המחלה. לא ניתן לרפא את מה שלא מבינים, וחוסר ההקשבה של הרופאים רק מחמיר את הבעיה.