מפרק הסקרואיליאק הוא המפרק שמחבר בין האגן לעמוד השדרה התחתון. מדובר על מפרק שיחסית לממפרקים נעים אחרים דוגמת מפרקי הברכיים או מפרקי הכתפיים, ניחן בטווח תנועה מוגבל מאוד. עם זאת, כל פגיעה במפרק זה עלולה להסב לחולים נזק ממשי לאיכות החיים. אחת הפגיעות הנפוצות במפרק זה היא תוצאה של דלקת במפרק שנקראת בשפה המקצועית סקרואילאיטיס.

מה הם הגורמים לסקרואילאיטיס?

ישנו מגוון רחב ביותר של גורמים שיכולים להוביל להיווצרות של דלקת במפרק. להלן כמה מהם על קצה המזלג:

• מחלות מטבוליות ומצבים מטבוליים שונים – בין היתר חשוב להזכיר דלקת שמקורה במצבים מטבוליים שפוגעים בחולי דיאליזה.
• דלקת מפרקים ניוונית – מחלה שיכולה לפגוע במגוון ממפרקים בגוף, בין היתר במפרק הסקרואיליאק.
• טראומה – מכה חזקה במפרק או פציעה כמו למשל בתאונת דרכים.
• זיהום – הזיהום השכיח ביותר שגורם לדלקת במפרק הוא חיידק שנקרא Brucella, אך בעיקרון קיים מגוון רחב של זיהומים שונים שיכולים לגרום לדלקת בעמוד השדרה או לאלח דם שכתוצאה ממנו הדלקת תפגע במפרק הסקרואיליאק כמו גם בממפרקים אחרים. לאחרונה נראה כי השכיחות של מעורבות הסלמונלה בדלקת זו הולכת ועולה בהתמדה.
• מחלה אוטואימונית – מחלות שבהן הדלקת היא תוצאה של תקיפת המפרק על ידי תאי מערכת החיסון.
• הרמה של משקל כבד – הדלקת יכולה להיות גם ממקור של מאמץ יתר לא מותאם.

מה הם התסמינים של המחלה?

התסמינים של דלקת במפרק הסקרואיליאק כוללים נוקשות באזור הגב התחתון וכאבים בגב התחתון שמשפיעים גם על העכוזים ועל הירכיים. הנוקשות ותחושת הכאב יופיעו בעיקר בשעות הבוקר לאחר היקיצה משנת הלילה וכן לאחר ישיבה ממושכת כמו למשל לאחר היציאה מהרכב בתום נסיעה ארוכה.

בזמן הפעילות הכאבים והנוקשות ילכו ויפחתו בעצמתם ולכן במהלך שעות הבוקר לרוב החולים מדווחים על הקלה. בזמן שתורגש תחושת הנוקשות החולים יתקשו לכופף את עמוד השדרה המתני ובמקרים מסוימים הנוקשות תבוא לידי ביטוי גם בעמוד השדרה הצווארי. במקרים מסוימים תיתכן הגבלה ביכולת התנועה של בית החזה.

כיצד מאבחנים את המחלה?

בשלב הראשון של תהליך האבחנה הרופא יתשאל את החולה לגבי התסמינים מהם הוא סובל. לאחר מכן הוא ינחה אותו לבצע מספר תנועות על מנת למקם את תחושת הכאב. בין היתר מדובר על הרמת רגל אחת מהרצפה כלפי מעלה בזמן שכיבה על מיטה כשהרגליים מכופפות קדימה וכן ביצוע של תנועות סיבוביות עם האגן בזמן השכיבה על הגב.

לאחר מכן, יהיה צורך לבצע צילום רנטגן של המפרק אם כי יש לציין שצילום רנטגן רגיל לא מאפשר לראות את השינויים הראשוניים שגורמת המחלה, אלא רק את הנזקים שנגרמו למפרק בשלב מאוחר יחסית.

בדיקה רגישה יותר שמסוגלת לזהות את המחלה בשלבים מוקדמים יחסית היא בדיקת מיפוי עצמות, אך יש לציין שלא נהוג להשתמש בה לצורך קביעת הדיאגנוזה הסופית, כיוון שאין באפשרותה להבחין בין מצבי דלקת למצבים שונים אחרים. הבדיקות הטובות ביותר לקביעת האבחנה הסופית הן בדיקות הדמיה מסוג CT ו- MRI, כשלרוב החולים מאובחנים לאחר בדיקת CT.

כיצד מטפלים במחלה?

הטיפול בחולים מורכב משימוש בתרופות מסוימות שמותאמות לו באופן אישי תוך התייחסות לגורם שהוביל להתפרצות הדלקת (בין היתר מדובר על סטרואידים שמוזרקים תחת הנחיית CT, סלאזופירין וחוסמי TNF-Alpha) ומביצוע של פעילות גופנית.

הפעילות הגופנית תורמת להפחתת מידת החומרה של נוקשות המפרק וכן מסייעת להקל מאוד על הכאבים מהם סובלים החולים. בין היתר מדובר על טיפולי פיזיותרפיה וכן על טיפולי הידרותרפיה.