מהו ראומטלוג?

לכל בעיה בבית ישנו איש המקצוע המתאים לה. לבעיות בצנרת נקרא לשרברב, בעיות בחשמל ייפתרו על ידי חשמלאי ולמכונת הכביסה יש טכנאי מיוחד.

ניתן לעשות הקבלה מדויקת לגוף האדם ותקלותיו. במידה וישנה בעיה בבטן נפנה לגסטרולוג, בעיות לבביות ייפתרו על ידי קרדיולוג ובעיות נפשיות על ידי פסיכיאטר. כאשר המחלות מוגדרות וברורות – כולם מכירים את הכתובת הנכונה. אך מה עושים במידה והמחלה אינה במקום ידוע? כיצד ניתן להתמודד עם כאבי שרירים? עם גידים מציקים או עם מפרקים בעייתיים?

במקום להיכנס ללחץ זה הזמן להכיר את ראומטלוג שיוכל להתמודד עם כל שאלה בתחום ולהעניק לכם את הטיפול הנכון ביותר.

ראומטלוג – מבינים את השפה

המילה ראומטלוגיה מגיעה במקורה מהיוונית העתיקה והיא נחלקת לשתי מילים ומשמעויות. המילה הראשונה היא "ראומה" שפירושה זרימה של נחל, ואילו המילה השנייה היא "לוגיה" שפירושה חקירה ודרישה.

ראומטלוגיה חוקרת את הרקמות הרכות שישנן בגוף – גידים, רקמות חיבור ומפרקים. רקמות אלו נראות בעלות זרימה עקב רכותן היחסית וכך זכה המקצוע בשמו.

המתמחים בתחום

הרפואה בישראל מתחלקת לעשרות התמחויות שונות. ישנן התמחויות ראשיות אותן ניתן לבצע מיידית לאחר סיום הסטאז' המקצועי – התמחויות אלו כוללות: גניקולוגיה, פנימית, משפחה, ילדים, כירורגיה ועוד.

מן הצד השני, קיימות התמחויות אשר ניתן להתחיל רק לאחר סיום אחרות והן נקראות התמחויות משנה או תתי התמחויות. ראומטלוגיה היא התמחות משנה של שני תחומים: ילדים ופנימית. רק רופאים שסיימו התמחות של כחמש שנים בתחומים אלו יכולים להתקדם וללמוד את הנושא על ידי תת התמחות נוספת.

מחלות ראומטלוגיות

ראומטלוג מתמודד עם מחלות שונות הפוגעות במפרקים ורקמות רכות. המחלות המוכרות ביותר הן זאבת, שיגדון, דלקת מפרקים שגרונית, רככת ודלקות כלי דם על סוגיהן השונים.

מעל 200 מחלות נמצאים בקטגוריה של מחלות ראומטלוגיות וכמעט כולן ארוכות טווח ודורשות טיפול מומחה לנושא המאפשר הבנה וראייה קדימה של המחלה ומחשבה נכונה כיצד ניתן לטפל.

גורמי מחלות

כל רופא מחפש את הגורמים למחלות בהן הוא מטפל כדי למנוע אותם וכך בעצם לעצור את היווצרות המחלה בשלביה הראשונים. רוב המחלות הראומטלוגיות הן בבסיסן מחלות בהן נוגדנים או חומרים אחרים בגוף תוקפים את הגוף עצמו. תקיפות אלו גורמות למשקעים הנוצרים בעצמות, חוסרים שונים ובעיות נוספות.

סוג מחלות אלו נקראות אוטו-אימוניות משום שמערכת החיסון תוקפת את הגוף שלה עצמה וכך גורמת לנזקים קשים שיכולים להגיע במצבים מתקדמים גם למוות.

בדיקות מתאימות

בעת האבחון יכול ראומטלוג להשתמש במספר אפיקים לצורכי הבדיקה. אחת האפשרויות השגורות ביותר היא בדיקת דם לזיהוי נוגדנים. מאחר ורוב המחלות הראומטלוגיות הן אוטו-אימוניות, ירצה הרופא לראות האם ניתן לזהות נוכחות חריגה של נוגדנים בדם וכך לאבחן בקלות גבוהה יותר מחלה ראומטלוגית או כאבים ראומטיים.

בדיקה נוספת בה ניתן להשתמש היא צילומי רנטגן של האזור החולה. מפרקים הפגועים ממחלה ראומטלוגית יוכלו להוכיח שינוי כבר בעת צילום ולעורר את החשד לפעול בכיוון.

אפשרות נוספת של התאמה היא על ידי נוזלים במידה וקיימים. מפרק נפוח ומלא נוזלים יכול להצביע על מספר דברים דוגמת שיגדון או דלקת זיהומית. על ידי שאיבת נוזלים ניתן לחקור ולבחון מה תכולתם באיזה כיוון יש לחקור.

מלבד בדיקות המעבדה משתמש ראומטלוג פעמים רבות בבדיקות גופניות המעניקות נקודת מבט כוללת על הגוף, השרירים והשלד. מבחן שובר הוא דוגמה מצוינת לכך. מבחן זה בוחן את מידת הגמישות של הגב התחתון ויכול לאותת לראומטלוג האם יש בעיה ברקמות הרכות במקום. בדיקות חיצוניות אלו אומנם אינן אבחנתיות כבדיקות מעבדה, אך יכולות לתת תמונת מצב ברורה למומחים בתחום.