עם השנים והשחיקה הנלווה אליהן, חלים תהליכים אשר במידה ואינם מטופלים עלולים לגרום להתפתחות דלקת מפרקים העשויה להיות ניוונית או כרונית ולהתבטא בכאבים והגבלת טווח התנועה.
ישנן דרכים אשר יכולות לסייע כבר בגיל צעיר ולהקטין את הסיכון לסבול מהמחלה בשלבים מאוחרים יותר בחיים וכן ישנן אפשרויות העומדות בפני החולים אשר עשויות להקל על התסמינים.
גורם עיקרי לנכות ולמוגבלות
דלקות מפרקים הן קבוצה של מחלות אשר הופכות שכיחות מאוד נוכח התקדמות בטיפולי האנטי אייג'ינג וההנדסה הגנטית התורמים להארכת תוחלת החיים. דלקת מפרקים מהווה את הסיבה העיקרית לצריכה של משככי כאבים ונוגדי דלקות כאשר בשנת 2020 המחלה צפויה לתפוס את המקום הראשון כגורם העיקרי המוביל לנכות ולמוגבלויות. מדי שנה מושקעים מיליוני דולרים בניסיון למצוא לה מרפא, אולם גם כיום אנו לא יודעים מספיק אודותיה.
חשיבות פעולת המפרקים
המפרקים מאפשרים תנועה בין עצמות, תוך יצירת חיכוך קטן בין שני המשטחים הנעים זה על גבי זה או אחד מול השני במשך כל החיים. עולם הרפואה טרם מצא את הדרך לשחזר באופן מוצלח את צורת המפרק ואופן פעולתו אשר מאפשרת מניעה של חיכוך תוך עמידות לבלימת זעזועים. בני האדם ההולכים על שתי רגליים נדרשים לעומסים כבדים המופעלים על מפרקי הגפיים התחתונות ומפרקי הברך הציריים.
שכיחות הולכת ועולה
שכיחותן של דלקות מפרקים עומדת על כ-50% בקרב גילאי 50 ומעלה. זוהי מחלה כרונית פרוגרסיבית המתאפיינת באובדן האיזון שמתקיים בין הרס רקמת הסחוס והתחדשותה תוך יצירת כאב ומגבלות תפקודיות. חוסר האיזון המבני גורר ייצור של אנזימים אשר מאכלים את הסחוס במפרק וגורמים להידלדלות של רקמת העצם ולבליטות במפרקים.
גורמי סיכון
גורמי הסיכון להתפתחות דלקות מפרקים בחלקם נובעים מאורח החיים המודרני נוכח האינטנסיביות וקצב החיים המהיר אשר יוצר שחיקה מוגברת. גורם הסיכון המרכזי להיווצרות דלקות מפרקים הוא כמובן הגיל כאשר בקרב בני 70 ומעלה למעלה מ-90% סובלים מהמחלה לפחות בפרק אחד מגופם. גורם משמעותי נוסף הוא עודף משקל אשר יוצר עומס יתר על המפרקים ובמיוחד על מפרקי הברכיים. העלייה בתוחלת החיים במקביל לעלייה בשכיחותם של מצבי עודף משקל כמו גם אורח חיים פעיל בגיל מבוגר יוצרים שילוב אשר גורר עלייה בשכיחות המחלה מד שנה.
דרכי מניעה, התמודדות וטיפול
הטיפולים הקיימים כיום להקלה על תסמיני דלקות מפרקים כוללים:
- תרופות לשיכוך כאבים
- טיפולי פיזיותרפיה
- עזרים כגון מקל הליכה או סד
- תוספי תזונה
- טיפולים ביומכניים
- התערבות כירורגית
בכדי למנוע את הצורך בקבלת טיפולים תרופתיים או בביצוע הליכים כירורגיים פולשניים, מומלץ להקפיד החל מגיל צעיר על מספר כללים תוך שמירה על אורח חיים נכון ובריא:
- תנועה – המפרקים זקוקים לתנועה על מנת להתקיים, חיזוק השרירים ואימון המפרקים חיוניים לשמירה על תפקודם התקין. חיזוק השרירים סביב המפרק תורם ליציבותו של המפרק ומחלק את העומס והנטל המופעלים עליו בצורה טובה יותר לרקמות הסמוכות.
- שמירה על משקל תקין – העומס המופעל על המפרקים נובע בחלקו הגדול ממשקל הגוף.
- הליכה נכונה – שמירה על צורת הליכה נכונה ובלימת זעזועים תורמים למניעה של התפתחות המחלה. שימוש בנעליים תומכות ובמדרסים במקרה הצורך יכולים לספוג טוב יותר את הזעזועים ולמנוע נזק למפרקים. חשוב לתת את הדעת לחשיבות ביצוע נכון של פעולות יומיומיות וחוזרניות אשר מעמיסות על הגפיים וגורמות לשחיקה של המפרקים.
- תוספי תזונה – יכולים לסייע לשמירה על הסחוס המפרקי הנפגע לאורך השנים. תוספים מתאימים עשויים להפחית את התהליכים הדלקתיים התוך מפרקיים ולהקטין את קצב שחיקת הסחוס. תוספים המכילים גלוקוזמין וכונדרואיטין למשך של שישה חודשים לפחות מהווים טיפול שמרני בטרם יהיה הכרח בביצוע הליך כירורגי.
- טיפולים מתקדמים – במידה וטיפול תרופתי אינו מביא לשיפור במצב המפרקים, יש לשקול פנייה לאמצעים כירורגיים במטרה להקל על התסמינים.