מאז שפורסמו ההנחיות של הליגה האירופאית נגד שיגרון, ה- EULAR (European League Against Rheumatism) לטיפול תרופתי בסובלים מדלקת מפרקים ספחתית (PsA – psoriatic arthritis) בשנת 2012, התגלו ראיות חדשות ובאו לעולם תרופות חדשות.
אי לכך, נוצר הצורך לרענן ולעדכן את ההנחיות. על מנת לעשות זאת, בוצעה סקירת ספרות נרחבת בנושא הטיפולים החדשים ובסופו של דבר נוסחו ההנחיות החדשות.
ההנחיות החדשות מבוססות על ראיות מדעיות מוצקות בלבד ועל דעותיהם של 34 מומחים שהרכיבו את כוח המשימה. בהתאם לנהוג, לראיות שנאספו הוקצו דרגות וההמלצות דורגו בהתאם לעוצמתן.
סך הכול ההנחיות המעודכנות מורכבות מעשר המלצות וחמישה עקרונות מקיפים ומכסות את כל התרופות הנמצאות כיום בשימוש לטיפול דלקת מפרקים ספחתית, החל מנוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIs – non-steroidal anti-inflammatory drugs) וכלה בתרופות ביולוגיות הגורמות לשינוי של ממש במהלך המחלה (DMARDs – disease-modifying antirheumatic drugs).
ההמלצות העדכניות
לפי ההמלצות המעודכנות, במקרה של כישלון לטפל באופן מקומי ובאמצעות NSAIDs, יש להמשיך לטפל באמצעות DMARDs סינתטיות ובהתאם לצורך להשתמש ב- DMARD ביולוגית או סינתטית ממוקדת מטרה כשברוב המקרים התרופה הביולוגית ממשפחת ה- DMARD שייעשה בה שימוש תהיה חוסם TNF. כמו כן ניתן לעשות שימוש ב- DMARDs ביולוגיות שפועלות נגד אינטרלויקינים 17 או 12 ו- 13, כשלא ניתן מסיבות כאלו ואחרות להשתמש בחוסמי TNF.
במקרים שבהם לא ניתן להשתמש ב- MDARDs ביולוגיות, ניתן לפי ההנחיות החדשות להשתמש ב- DMARDs סינתטיות וקונבנציונאליות כמו לדוגמה Apremilast (phosphodiesterase 4-inhibitor). באופן כללי אם הניסיון לטפל באמצעות ה- DMARD הביולוגית הראשונה נכשל, ניתן לעשות שימוש בכל תרופה אחרת ממשפחה זו, סינתטית, קונבנציונאלית או ביולוגית.
מה היא דלקת מפרקים ספחתית על קצה המזלג?
נכון להיום כשלושה עד ארבעה אחוז מהאוכלוסייה סובלים מספחת (פסוריאזיס) ואילו עשרה אחוז מהם מפתחים בשלב זה או אחר דלקת מפרקים. מבחינה קלינית סובלים החולים בדלקת מפרקים ספחתית מדלקת במפרקים פריפריאליים ואקסיאליים (במספר מועט או רב של מפרקים) וכן ניתן לראות מעורבות של הציפורניים.