דלקת מפרקי הצלעות ודלקת מפרקים שגרונית

דלקת מפרקי הצלעות היא מחלה המתבטאת בדלקת המופיעה בחיבור שבין עצם החזה לצלעות, הכאבים הנלווים למחלה מזכירים את אלה המופיעים בזמן התקף לב או בעיות לבביות אחרות, אולם ממצאים העולים ממחקרים מראים כי כ-50% מכלל כאבי החזה נגרמים בשל בעיות בתפקוד השרירים ולא בשל התקפי לב.

בעיות ודלקות מפרקים עלולים להוביל לסיבוכים נוספים ולתופעות הנובעות מהמחלה, כך נמצא שקיים קשר בין התפתחות דלקת מפרקים שגרונית לזו של דלקת מפרקי הצלעות.

גורמים לדלקת מפרקי הצלעות

דלקת מפרקי הצלעות נוצרת בשל פגיעה בחיבור שבין עצם החזה והצלעות, כאבי החזה הנובעים מכך מלווים בהופעת דלקת. כאבים אחרים באזור זה עשויים להתרחש כתוצאה מלחץ יתר המופעל על האזור כגון מתיחה מוגזמת או תנועה בלתי נכונה, לדוגמא כאבים בחזה יכולים להופיע לאחר פעילות פיזית כאשר הסימפטומים עשויים להיות מכאיבים אולם לא אמורים לגרום לדאגה ואינם מסכני חיים.

תסמיני דלקת מפרקי הצלעות

תסמיניה של דלקת מפרקי הצלעות הם כאבים בחזה המוגדרים כחדים וככאלה היוצרים תחושת לחץ ותעוקה, הכאב אף עלול להחמיר כאשר מתבצעת תנועה בפלג הגוף העליון או בעת נשימה עמוקה כתוצאה מהפעלת השרירים הממוקמים באזור החזה. ישנם מקרים בהם הכאבים מופיעים בצד אחד בלבד של הגוף אולם הם עלולים להגיע עד לאזור הצלעות שם עשוי להיות מורגש כאב הדומה לדקירת סכין ומלווה בהפסקת הנשימה, סימפטומים אלה עשויים להיות מפחידים למדי ובמיוחד כאשר הסיבה להם אינה ידועה.

במקרים רבים דלקת מפרקי הצלעות מתפתחת ללא הופעת סימנים מוקדמים. תסמיני המחלה מושפעים מאזור הפגיעה וחריפותה והם מופיעים בהתאם לנזק אשר נגרם. התסמינים העיקריים של המחלה הם כאבים מקומיים, הגבלה ביכולת התנועה, נפיחות, נוקשות ורגישות באזור הפגוע.

הקשר בין דלקת מפרקי הצלעות לדלקת מפרקים שגרונית

הקשר בין המחלות אינו ישיר אולם התפתחות דלקת שגרונית במפרקים עלולה להשליך, להגיע ולגרום לפגיעה גם באזור הצלעות, כמו כן דלקת מפרקי הצלעות יכולה להתרחש בקרב אנשים הסובלים ממחלות ראומטיות שונות וזאת משום שפעולת המפרקים אינה תקינה כך שהם עלולים לבצע תנועה בכיוון הלא נכון ולגרום לנזק לצלעות, ככלל כאבים בחזה המאפיינים דלקת מפרקי הצלעות יכולים להתקשר למחלות דלקתיות אחרות כגון דלקת מפרקים שגרונית.

חשיבות האבחון

אבחון דלקת מפרקי הצלעות מתבצע על ידי בדיקה פיזית כאשר אין בדיקות דם או רקמות אשר עשויות להעיד על המחלה. הופעת התסמינים בקרב אנשים מבוגרים מחייבת ביצוע בדיקת א.ק.ג על מנת לשלול בעיות לב אפשריות.

אי אבחון של המחלה או אבחון לקוי עלול להוביל למצבים של אספקת דם לקויה למפרקים העלולה לגרום לשברים ולצורך בקבלת טיפולים כירורגיים מורכבים. הטיפול במחלה הינו שמרני וכולל מנוחה מפעילות העלולה לגרום לכאב. ישנם מצבים בהם נעשה שימוש בתומכי מפרקים על מנת לאפשר לאזור הפגוע לנוח ולהתאושש.

ישנן טכניקות להקלה על הכאבים ולהאצת תהליך ההחלמה וזאת באמצעות מכשור לריפוי דלקות הכולל לייזר רך וגלי הלם כמו גם שימוש בטכניקות ריפוי ידניות במטרה להביא לאיזון שרירי תוך שמירה על טווח התנועה של המפרק. במקרים חמורים נדרשת התערבות כירורגית להסרת חלקי עצמות וחלקי סחוס מן המפרק.

דרכי טיפול

הטיפול במחלה כולל שימוש במשככי כאבים כגון אדוויל או מוטרין. לצד הטיפול התרופתי ניתן להסתייע בפדים מחוממים אשר עשויים לסייע בהקלה על הכאב וכן מומלץ להימנע מפעילויות אשר עלולות להחמיר את התסמינים. תרפיה יכולה להפחית בתחושת האי נוחות, אולם אין טיפול אשר יכול לרפא לחלוטין את הבעיה באופן ישיר אך במקרים רבים התסמינים נעלמים עם הזמן באופן טבעי. הגורמים להתפתחות המחלה אינם ברורים אולם ישנה חשיבות רבה לאבחון מוקדם משום שטיפול מאוחר עלול להוביל לנזקים חמורים ולפגיעה קשה באיכות החיים.