מן הידועות הוא שאחוז גבוה מאוד של מחלות הינו בעל מרכבי גנטי. עניין זה חשוב לא רק מבחינה אקדמית, שכן יש בכך כדי לסייע באבחון, מעקב וטיפול במגוון רחב של מצבים רפואיים בקרב צאצאים להורים חולים.
לאחרונה, בוצע מחקר גדול שביקש לתת תשובה לשאלה החשובה – מהו הקשר בין הופעת מחלת דלקת מפרקים אצל אחד ההורים לבין הופעת המחלה בקרב הצאצאים. מעבר לעובדה שיש בממצאי מחקר כזה לספק מידע על המשמעות הגנטית בהקשר של דלקת פרקים, יש לו חשיבות מעבר לכך. החשיבות טמונה בכך שעל פי הממצאים ניתן יהיה לדעת עד כמה חשוב להשקיע במעקב מיוחד אחד מצבם של ילדים להורים הסובלים מבעיית מפרקים ובכך – להגיב מהר יותר וטוב יותר וכמובן בשלב מוקדם של התפתחות המחלה.
לא רק מבוגרים
למרות שדלקות מפרקים מיוחסות פעמים רבות לאוכלוסייה המבוגרת, הרי שלממסד הרפואי ידוע היטב שמדובר במחלה שתוקפת גם ילדים ולעיתים אפילו תינוקות.
פעמים רבות יש למחלה היבטים אוטואימוניים ויש גם תהליכים דלקתיים וניווניים רבים המקושרים עם המחלה. מכיוון שלא מדובר במצב המאפיין אך ורק אנשים מבוגרים, ישנה חשיבות מיוחדת לביצוע מחקרים הקשורים למחלה גם בקרב ילדים ובמיוחד ראוי לתת את הדעת על קיומה של המחלה בקרב ילדים שהוריהם אובחנו כסובלים מדלקות מפרקים.
בדיוק בהקשר זה פורסם לאחרונה מחקר רחב היקף בדנמרק, שביקש להתייחס למחלה בקרב הורים וילדיהם. לחוקרים ניתנה גישה לרישומים רפואיים של קרוב לשני מיליון ילדים שנולדו במשך תקופת זמן של כ- 30. החוקרים ביקשו לבדוק מהי המשמעות לקיומה של המחלה בקרב אחד מההורים מבחינת הסיכוי לחלות בדלקת מפרקים בקרב הילדים.
מחלות אוטואימוניות ואחרות
מלבד ההתייחסות לסיכון של הילדים לחלות בדלקות מפרקים, ניצלו החוקרים את הנתונים הרבים שאספו בכדי לבדוק גם את קיומן של מחלות קשורות ומצבים אוטואימוניים שונים בקרב הילדים, המושפעים ממחלת ההורים. בנוסף, ביקשו החוקרים לתת את הדעת לאפשרות קיומו של סיכון מוגבר בקרב הילדים לחלות במחלות אחרות.
אכן, ממצאי המחקר מראים שכאשר ההורים או אחד מהם אובחנו כסובלים מדלקת מפרקים (לרוב בהקשר אוטואימוני), סיכוייהם של הילדים לחלות במחלה אוטואימונית גבוהים באופן ניכר ביחס לאוכלוסייה הכללית וכך גם הסיכון לחלות במחלות נוספות ובהן למשל סוכרת מסוג 1 וכן אסתמה.
סיכון גבוה באופן מובהק
סקירה של התוצאות הסטטיסטיות שהופקו מהמחקר מגלות שהחוקרים בהחלט צדקו בהנחת המרכיב הגנטי החזק של דלקות מפרקים ומצבים אוטואימוניים. התגלתה מובהקות סטטיסטית בעניין זה והקשר התקיים בין אם האם הייתה מאובחנת כחולה בדלקת מפרקים ובין אם היה זה האב שאובחן כחולה.
לעומת ילדים להורים בריאים, ילדים שאימם אובחנה כסובלת מדלקת פרקים היו בעלי סיכון גבוה יותר ב- 25% בקירוב לחלות בדלקת מפרקים אוטואימונית. ממצא כמעט זהה נמצא גם עבור ילדים שההורה החולה היה האב, למרות שבמקרה זה גודל המדגם היה קטן מעט ביחס לקבוצת הילדים לאימהות החולות.
תוצאות המחקר מספקות, ללא ספק, חיזוק של ממש לעניין הקשר הגנטי בדלקות מפרקים. הוברר שאין זה משנה איזה מההורים הוא החולה, סיכוייו של הילד לחלות כבר בגיל הילדות, גבוהים באופן ניכר ביחס לאוכלוסייה הכללית. עבור מערכת הבריאות, קיומו של הורה חולה הינה איתות ברור לחיוניות של מעקב הדוק בקרב הצאצאים, כבר בגיל צעיר. אבחון מוקדם יוכל לסייע בקבלת טיפול מתאים עוד בטרם יופיעו תלונות יזומות מצד הילד ולפני שיופיעו ראיות קליניות חריפות.
אולי יעניין אותך גם: