כל מקרה הוא שונה, אך קיים דפוס התפתחות משותף אותו חווים רוב חולי דלקת מפרקים מתקדמת. מאמר זה מסביר כיצד להתמודד עם התסמינים, וכיצד לזהות סימנים מוקדמים למניעת החמרת המחלה.
דלקת מפרקים (RA) היא מחלה אוטואימונית דלקתית המשפיעה ברוב המקרים על המפרקים. אך היות וזוהי מחלה מערכתית, היא עשויה להשפיע על כל הגוף. ריאומטולוגים מאוניברסיטת פלורידה מסבירים שאנשים עשויים לחוות אף תסמינים שאינם קשורים למפרקים בתחילת המחלה, ודפוסי התפתחותה עשוי להשתנות מאדם לאדם.
דלקת מפרקים קטנה
מחצית מחולי דלקת מפרקים חווים תסמינים המשפיעים לראשונה על אחד או יותר מהמפרקים הקטנים של האצבעות, מפרקי הידיים, הבהונות, או הקרסוליים.
רוב החולים חווים נפיחות וכאבים סימטריים, כלומר, המפרקים מושפעים משני צידי הגוף, אך דפוסים אלו אינם זהים תמיד. חשוב שלא להמתין ולטפל גם אם מפרק אחד בלבד בצד אחד של הגוף מושפע.
תסמינים מוקדמים: כאבי מפרקים, נוקשות ותחושת קהות
כאבים מוקדמים של דלקת מפרקים הם ייחודיים. המפרקים נפגעים בדפוסים שלא הופיעו בעבר, ומתבטאים בתחושת נפיחות למגע. תנועת האצבעות ומפרקי הידיים עשויה להרגיש כאילו הם זקוקים לשימון. המטופלים מתארים את הכאב בבהונות הרגליים כ"הליכה על גולות". המפרקים המושפעים נוקשים במשך חצי שעה או יותר בבוקר.
חלק מהאנשים מפתחים סיבוך דלקת מפרקים, הנקרא תסמונת התעלה הקרפלית, שעשוי לגרום לתחושות קהות ועקצוץ בידיים.
נפיחות כרונית ודלקת בציפוי הסינוביאלי במפרקים
מומחים אינם יודעים בדיוק למה דלקת מפרקים משפיעה תחילה על המפרקים הקטנים של הרגליים והידיים, אך הם יודעים כי הציפוי הסינוביאלי מעורב. הרירית הסינוביאלית היא השכבה הדקה של התאים בין כל המפרקים, באזור החיבור בין שתי עצמות.
המפרקים מכוסים סחוס המרפד את המפרקים ומפריד ביניהם, והרירית הסינוביאלית בין המפרקים מזינה את הסחוס והעצמות. האנטיגן בדלקת מפרקים אינו ידוע ומומחים סבורים שהוא נובע מרעלן, חיידק, חלבון או חומר זר אחר, המעורר את המערכת החיסונית של אנשים בעלי נטייה גנטית לייצר מולקולות הנקראות ציטוקינים.
דפוסי התפתחות כאבי מפרקים
הציטוקינים חודרים דרך הציפוי הסינוביאלי, גורמים לדלקת ומגבירים את מספר התאים, עד להתעבות המפרקים.
דלקת זו גורמת לחולי דלקת מפרקים שגרונית לחוות כאב, חום ונפיחות בהתפתחות המחלה, למרות שחלק מהמטופלים עשויים לחוות נפיחות ללא כאב. בהמשך, הנפיחות מתפתחת לנוקשות מפרקים.
כאבי מפרקים כרוניים בגפיים, בברכיים, בירכיים ובכתפיים
מצב זה משפיע על אחוז מסוים של החולים. דפוסי התפתחות המחלה משפיעים התנפחות והפחתת טווח התנועה באיברים אלו, ומתבטאים בכאבים. ברוב המקרים, דלקת מפרקים אינה משפיעה על הגב התחתון, למרות שהחולה עלות לחוות כאבי גב אם הוא מתקשה להניע את המפרקים או ללכת.
בקרב אחוז קטן מהחולים, הנפיחות במפרקים עשויה להופיע ולהיעלם, ולעיתים היא נעה סביב המפרקים השונים, אך ברוב המכריע של החולים, הנפיחות המשותפת נמשכת ומחמירה עד שהיא מטופלת בתרופות. עם הטיפול, רוב החולים יכולים להשיג הפוגה או הפחתה משמעותית בתסמינים.
חלק מהאנשים חווים תסמיני שפעת מוקדמים
אלו הם תסמינים דמויי שפעת המופיעים לפני או יחד עם כאבי המפרקים והדלקת. תסמינים אלו נובעים מהציטוקינים, אשר מסתובבים בכל הגוף, ועלולים אף לגרום לחום, כאבים ועייפות עמוקה.
למרות שתסמינים אלו עשויים להוות סימן מוקדם לדלקת מפרקים, הם עשויים גם לחפוף למחלות אחרות, ודלקת מפרקים שגרונית אינה המצב הרפואי הראשון אותו שוקל הרופא.
רמזים שיכולים להוביל לאבחון דלקת מפרקים
אם קיים חשד לדלקת מפרקים, הרופאים יבצעו בדיקות דם לאבחון סמנים דלקתיים, ובדיקות הדמיה כדי לאשר את האבחנה ולשלול מצבים רפואיים אחרים הכוללים אף דלקת הציפוי הסינוביאלי, כגון דלקת מפרקים פסוריאטית, שחפת, זאבת, או מחלת ליים.
מצבים כגון הפטיטיס B ו-C, או סרטן ממאיר, עלולים לגרום להתפתחות דפוסים דלקתיים, ולכן חשוב לשלול מצבים אחרים.